רב המעשנים נגמלים מעישון לבד ללא עזרה מיוחדת. זה נקרה החלמה ספונטאנית. אנחנו רגילים לשמוע על ההצלחות האלה ומקבלים אותן כמובנות מאליהן, למרות שזה לא כל כך פשוט. התמכרות היא מחלה של הגוף , של המוח ושל הנשמה. מחלה זו תמיד הרבה יותר עמוקה משאדם חושב. האם זה מפריע להחלים? בודאי! עם זאת האמונה ש"זה קל - להיגמל" מעלה את הסיכוי לגמילה קלה - אם האדם מעשית מתייחסת לעניין ברצינות. איך מתייחסים לבעיה ברצינות ובאותו זמן מאמינים שזה קל להשתחרר ממנה? אם אני שואל עובר אורח האם הוא ניסה להיגמל מעישון בשנה אחרונה והתשובה תהיה "כן, ניסיתי" ואז אני אשאל: "האם אתה מעשן כעת?" - רק 5 אחוז מהנשאלים יענו שהם הצליחו להפרד מהסיגריות. רק 20 אחוז מהמעשנים מצליחים להגמל לאורך חייהם ללא עזרה, לכן קיימות שיטות שונות של עזרה לאדם מעשן: קבוצות, תרופות, היפנוזה(כולל אברמסון) וכו. שיטות אלו מעלות את ההצלחה. אחת מהשיטות החסכוניות מבחינת התקציב זה גמילה מעישון דרך הקבוצה בקופת חולים עם שלוב של תרופה צמפיקס או תחליפי ניקוטין. אחוז הצלחה של קבוצות אלו כ-50אחוז מאלה שסיימו את הקבוצה נשארים נקיים גם אחרי שנה מסיומה. בדקתי את הנתון הזה בקבוצות שלי והוא נכון - קבלתי אותה תוצאה - 50 אחוז.
